דף הבית » כל הכתבות » עוד כל מיני » היסטוריה » "כי כסתה פניה" (בראשית לח, טו): רומן תנ"כי מקסים על תמר כלתו של יהודה

"כי כסתה פניה" (בראשית לח, טו): רומן תנ"כי מקסים על תמר כלתו של יהודה

מכירים את הספרים האלה שאתם ממש מתבאסים שסיימתם לקרוא, כי בא לכם עוד ועוד ועוד? ככה בדיוק הרגשתי אתמול בלילה, כשסיימתי לקרוא את הספר המופלא "כי כסתה פניה" של חוה עציוני-הלוי. מופלא. ממש!

ביד אמן לקחה חוה עציוני-הלוי את הסיפור התנכ"י הכמעט נעלם על תמר כלתו של יהודה (כן, בנו של יעקוב, זה מ-12 השבטים) והפכה אותו לסיפור מרתק על תושייה, פמיניזם, אהבה, אומץ, עוצמה, חברות ונאמנות.

העלילה בקצרה…

תמר היא בת להורים עניים שמתגוררים ליד תמנע. היא לא מודעת ליופייה, אבל מודעת לזכויותיה כאישה ולא חוששת לעמוד על שלה. יום אחד מספרים לה הוריה ש"איש גדול וחשוב מכנען רוצה אותה לאישה עבור בנו".

תמר לא ממש מבינה למה שמישהו כל כך חשוב ועשיר (יהודה) ירצה בה, נערת כפר ענייה, כאישה לבנו ומיד חושדת שמשהו אינו כשורה, הוריה מבהירים לה שזו החלטה שלה והיא כמעט שמסרבת, אבל מנגד היא יודעת שנישואיה יקלו על מצבם הכלכלי של הוריה וישפרו משמעותית את חייהם.

אז היא מסכימה לחזור עם יהודה אל מקום מגוריו ולהחליט סופית רק אחרי שתראה את בעלה לעתיד. מה שהיא לא יודעת זה שגורלה כבר נגזר. כשהיא מגיעה "חברונה" היא מבינה שלמרות העושר הרב של המקום, הסיבה לכך שבחרו בה היא כדי להינשא לער, בנו החולה מאוד של יהודה ובת-שוע אשתו, במטרה אחת ויחידה – להרות ממנו.

לא קל לה לתמר, אבל עם הזמן היא מתחילה לאהוב את ער. אולי לא אהבת אישה לאיש, אבל אהבה תמימה שמקלה עליה את השהות במחנה יעקב. למרבה צערה, היא לא מצליחה להרות ממנו והוא מת ממחלתו. אז מגלה תמר שהסיוט רק החל, וכי על פי החוק אחיו של ער, אונן גס הרוח, צריך לייבם אותה ולשאת אותה לאישה.

גם שם הדברים לא מתנהלים כמו שצריך ואונן מת מבלי שתמר תצליח להרות. מותו מתחיל לגלגל כדור שלג ענק שגוזר על תמר חיי בדידות ועקרות מאולצת.

אבל תמר היא לא אחת שתשלים עם הגורל וביום בהיר אחד היא מחליטה לקחת את גורלה בידיה ולהפוך לאם חד הורית, למרות הסכנות שבדבר. היא יודעת שהיריון ממישהו שאינו בנו של יהודה ייחשב כבגידה ויגזור עליה דין מוות, אז היא מתכננת אסטרטגיה ואם הסיפור היה מתרחש היום, ודאי היו קוראים למה שעתה "גונבת את זרעו של יהודה".

לא אספר לכם את הכל, למרות שממש בא לי ואני יכולה לדבר ולכתוב על הספר הזה שעות. השפה התנכ"ית, התיאורים של החיים אז (שאגב מבוססים על מחקר מעמיק של הסופרת), המקום של הנשים באותה תקופה, שכרון הכוח, האבל, החשש, הבצורת ואפילו הסיפור של כותונת הפסים של יוסף – הכל נמצא כאן, שזור באינטליגנטיות מופלאה. ממש!

ממליצה לכם בחום לקרוא אותו וגם – לתת אותו לילדים שלכם שלומדים תנ"ך בבית הספר. מבטיחה לכם שאת סיפור התנ"ך הזה הם לא ישכחו. אני לא אשכח. מהמם!

Scroll to Top