כבר שנים שאני מכורה לאולימפיאדה! כן כן. אולימפיאדה! זו שמתקיימת אחת לארבע שנים, בכל פעם במדינה מארחת אחרת וכוללת המוווןן תחרויות ספורט.
אני נמנית מאלו, שבמהלכה פשוט לא נושמים. קמה בשעות לא שפויות לראות תחרויות בהם משתתפים ישראלים או גמרים מעניינים, מתעדכנת לאורך כל היום מה קורה ומי מנצח את מי, אילו שיאים חדשים נשברו ואיפה אנחנו ממוקמים. אבל בעיקר, אני אוהבת את האווירה שם. כל כך הרבה תחרויות ספורט, כל כך הרבה ספורטאים שבמהלך כל חייהם התאמנו להגיע לרגע הזה וניצחון אחד שמביא את המדליה המיוחלת.
אני זוכרת את האולימפיאדה הקודמת, את הרגע שבו זכה גל פרידמן במדליית הזהב. הייתי אז במשרד, ידעתי בדיוק מתי הגמר ורצתי להדליק את הטלוויזיה. לא הייתה מאושרת ממני. עמדתי ושרתי את התקווה, לעיניהם המשתאות של אלו שעבדו איתי ולא הצליחו להבין…
והנה, כבר ממש עוט מעט נפתחת לה אולימפיאדת לונדון 2012 ואני כבר בהתרגשות. אחד מחלומות חיי הוא לנסוע לאולימפיאדה ולהיות שם, בין המוני הצופים. יום אחד גם זה יקרה. אני בטוחה בכך. אולי אסע עם הקטן. הרי מעבר לספורט, יש באולימפיאדה ערכים חינוכיים שאין כדוגמתם!
בשבוע שעבר, זכה אלכס שטילוב במדליית הארד היוקרתית באליפות העולם בהתעמלות מכשירים והבטיח, גם הוא את מקומו בלונדון. עוד תקווה. איזה כיף…
לפני החגים, השיקה חברת 'ספידו' את בגדי הספורט הרשמיים של משלחת ישראל לאולימפיאדת לונדון 2012
האירוע נערך ב'ספידו בר' בנמל תל אביב ובמעמד חגיגי העניקו בעלי החברה לכל ספורטאי את התיק שלו עם הבגדים שהותאמו בדיוק למה שהוא צריך.
נכחתי באירוע. כולם היו שם – הספורטאים והמאמנים. גם אלכס שטילוב. נרגש כמו כולם לקבל את בגדי הספורט, שמהווים עבור כל אחד מהם הרבה מעבר לעוד בגד ספורט. הם מהווים עבורם את המדליה הראשונה האישית והפנימית שלהם – האולימפיאדה!
היה מרגש. אני התרגשתי. היה בי הדחף לגשת לכל אחד מהם ולומר לו כמה אני גאה בהם על הדרך שעברו כדי להגיע לכאן. במיוחד במדינה שלא מכירה בך, בעיקר כלכלית, עד שאתה מוכיח את עצמך. והם הוכיחו. בצורה הכי מדהימה שיש!
מצליחנות, התמדה והישגיות – אלו המסרים שהם מעבירים לי ואלו הערכים שהייתי רוצה להקנות לקטן. הקטן אגב, לא הבין בהתחלה על מה המהומה. באולימפיאדה הקודמת הוא היה רק בן שנה וזה לא ממש עניין אותו. השנה, אני מתכוונת להושיב אותו איתי לראות את השידורים המעניינים. הוא כבר רואה איתי את אליפויות העולם ומגלה בקיאות רבה בחומר.
כדי להסביר לו קצת יותר על האולימפיאדה ולנסות להחדיר בו עוד קצת את הערכים המדוברים, לקחתי אותו למרכז החוויה האולימפית בתל אביב.
'החוויה האולימפית', היא למעשה סוג של מוזיאון חוויתי לענייני, איך לא – האולימפיאדה. החוויה כוללת מעין מסלול בין שעה, בו עוברים המשתתפים בין חמש טבעות. כל טבעת מסמלת טבעת אחרת מסמל האולימפיאדה – כל חדר טבעת, הוא חוויה עוצמתית בפני עצמה. הכל עם מיטב הטכנולוגיות והמקום עצמו פשוט מרהיב מבחינת תכנונו ומבחינת החוויה שבו.
לקחתי כאמור את עומר הקטן (הכניסה היא לילדים מגיל 6 ותאמינו לי בצדק, כי היו מקומות שבהם הקטן פחד ובזכות אהרון ברנשטיין, מנהל החוויה אולימפית שליווה אותנו, הצלחנו להרגיע אותו ולסיים את המסע).
חדר הטבעת הראשון הוא גם החדר האחרון. בשלב הראשון, מוקרן על מסך מעגלי של 360 מעלות סרטון ובו מתוארת סיטואציה בה מתאמנת ומאמן. המתאמנת כמעט ומתייאשת והמאמן יוצא איתה למסע בעקבות ייאוש, התמדה והצלחות. כאן, ב'טבעת התהילה' מוקרנים רגעי השיא הגדולים ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים. אפילו אני (טוב נו, זו לא חכמה) כמעט בכיתי מהתרגשות.
משם, דרך מסלול טכנולוגי משוכלל, אורות ופירוטכניקה עוברים לטבעת הבאה – 'הטבעת ההיסטורית'.
החדר מעוצב כמעין אמפיתאטרון קדום ובו, לאחר שמתיישבים מוקרן המשך הסרט של המאמן והמתאמנת. הפעם לוקח אותה (ואת הצופים) המאמן אל נבכי ההיסטוריה של האולימפיאדה – מתחילת המשחקים ביוון העתיקה, דרך פריז של סוף המאה ה-19 ועד היום.
הטבעת השלישית היא 'הטבעת הישראלית' והחוויה בה מחולקת למעשה לשני חלקים.
בחלק הראשון צופים בסרטון המספר את סיפורי ההצלחה הישראלים. כל סרטון הוא צילום של הספורטאי, בגודל מלא כמעט, שסיפר על רגעי האולימפיאדה שלו – הניסיונות, התקווה, הכישלונות, האכזבות, ההתמדה ובסוף הניצחון והמדליה. כולם שם: גל פרידמן, יעל ארד, שחר צוברי, אריק זאבי, מיכאל קלגנוב ואורן סמג'ה. אפילו אסתר רוט-שחמורוב, כלת פרס ישראל האתלטית שם.
החלק השני, הוא החלק ששום ישראלי לא יכול בלעדיו – הנצחת חללי אולימפיאדת מינכן 1972.
על החלק הזה אנחנו דילגנו, כי הקטן כבר פחד נורא (בעיקר מהחושך ומהסאונד), אבל על במה מכובדת עומד הלפיד המקורי של האולימפיאדה (שנקנה על ידי הוועד האולימפי למטרה זו) ובסרטון מתוארת הזוועה.
בטבעת הרביעית, 'טבעת העתיד' מצויה למעשה החוויה האולימפית כולה – תמונות, רגעים, ספורטאים. הכל ב-360 מעלות, צבעוני, שמח ומנצח. עושה חשק כבר ללונדון.
הטבעת החמישית והאחרונה היא 'טבעת ההתנסות' שנמצאת בחדר הטבעת שבו התחלנו (מסלול טבעתי, איך לא?!). כאן יש תחנות שונות בהם כל משתתף יכול להתנסות בדרישות שונות, העומדות בפני כל ספורטאי – זינוק, כוח, סיבולת, ריכוז ועוד. זו תחנה מקסימה ורק שם יכולנו, הקטן ואני, לבלות שעות.
התחנה הראשונה היא תחנת הכוח שבה על כל משתתף לנסות להצמיד שני חלקי מתכת (בדומה למספרי הכוח הקיימים בחנויות) במהירות הגדולה ביותר. העניין מדמה למעשה את הכוח המתפרץ, החשוב כל כך לכל ספורטאי תחרותי.
התחנה השנייה מדמה עמדת הזנקה בתחרויות הריצה (חשוב לבוא עם נעלי ספורט, אחרת לא ניתן לנסות) וגם כאן נמדדת מהירות התגובה מרגע הצפצוף.
התחנה השלישית (והמגניבה ביותר בעיניי) היא תחנת הריכוז – מתחברים למד ריכוז וכל מה שצריכים לעשות זה להתרכז. על מסך ליד יש דג קטן וחמוד שכשמרוכזים נע קדימה וכשמופרע הריכוז, הוא זז אחורה עד לסוף המסלול (הוא עובר שלבים בדרך). גם הקטן וגם אני לא ממש הצלחנו לסיים את המסלול, אבל זה מאתגר וכייף.
התחנה הרביעית הוא מסלול ריצה (כמו זה שיש בחדר כושר) ובו מומחשת למעשה מהירות הריצה במהלך מרתון. חושבים שזה קל? טעות! ניתן להתנסות ולרוץ במהירות הממוצעת של רץ מרתון, אבל בהחלט מספיק להסתכל על מהירות המסילה כדי להבין כמה זה קשה ומוערך.
בחדר נמצאים בתצוגה גם לפידים אולימפיים מקוריים, כולל כאמור, לפיד מינכן, שהנם תרומה של אלכס גלעדי, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי.
חוויה מקסימה! לכל מי שמחפש חוויה לימודית ומהנה, אבל הכי חשוב – חוויה שלא תאפשר לכם לפספס את הערכים החשובים כל כך: הזכות לחלום והחובה לנסות ולהגשים את החלומות, הדבקות במטרה והשאיפה המתמדת למצוינות.
"החוויה האולימפית", רח' שטרית 6, הבניין האולימפי, מרכז הספורט הלאומי, גני יהושע/פארק הירקון, תל אביב, 03-7955900, www.olympicsexperiencetlv.co.il
אז אני כבר מוכנה ומחכה בכיליון עיניים ליולי, מאחלת הצלחה לכל הספורטאים שלנו ואולי אומר עכשיו מה שלא אמרתי להם באירוע – אני גאה בכם, בעיקר על ההתמדה והנחישות! בהצלחה!!
