אז אחרי שסיפרתי לכם שהצפנו לקיבוץ לוחמי הגטאות וזכינו בסיור תרבותי בין אמני הקיבוץ, אספר לכם על יום המחרת.
היה זה בוקרו של יום שישי, היה אמנם קריר בחוץ, אבל השמש יצאה והירוק הזה בעיניים פשוט מרענן את הלב. לאחר התארגנות בחדרים (שכללה הכנת שיעורי בית עם הקטן החרוץ שלי), סיבוב קצר בקיבוץ, שכללה צפייה באימון סוסים בחוות הסוסים האנגלית במקום, הגענו לחדר האוכל של הקיבוץ.
לפני שהגעתי הבטיחו לי שזו ארוחת בוקר שעוד לא ראיתי, אבל נו, כולם אומרים את אותו הדבר וכמה כבר אפשר לחדש בארוחת בוקר חשבתי לעצמי. אבל אז נכנסנו לחדר האוכל. על שולחן גדול במרכז היו פרוסים לפנינו צלחות מכל טוב. אבל ממש מכל טוב. המון המון סוגי סלטים, גבינות, ירקות ומה לא… כמה עושר וכמה צבעים בשולחן אחד, שזה היה פשוט מרהיב ביופיו, ממש כמו הקיבוץ עצמו.
הייתה כמובן פינת משקאות חמים שכללה אפילו שוקולית וכמובן – פינת קינוחים ומאפים שכללה המון סוגים של עוגות, עוגיות וריבות. הכל תוצרת בית והכל עם פן בריאותי.
הקטן התענג לו על הגבינות והמעדנים ולקינוח אפילו אכל בהנאה גדולה עוגת חרובים (הוא חשב שזו עוגת שוקולד וזה היה לו טעים אז שששש אל תגלו!)
כשסיימנו את ארוחת הבוקר הבאמת משובחת הזו (חבל שלא הייתי קצת יותר רעבה, אחרת…), יצאנו לסיור בעכו. כחלק מהאג'נדה התרבותית של הקיבוץ ושל בתי ההארחה "בית וקיט" בהם התארחנו, הם חברו למדריכת הטיולים, איילת בר מאיר, שכבר שנים חוקרת את הסיפורים שמאחורי המקומות וכמות הידע שיש לה הוא פשוט בלתי נדלה.
אז לקחנו תרמיל ומקל, השמש חייכה אלינו (מוזר לכתוב את זה ביום גשום שכזה…) ויצאנו לשוק בעכו העתיקה.
שמענו על ההיסטוריה של המקום, נהנינו לצפות בים הכחול ובשחפים שחגו מעל האניות, ראינו את המקומות הקדושים של הדתות השונות ושמענו את הסיפורים שמאחוריהם – ידעתם למשל שעכו היא העיר הקדושה ביותר לבהאים, כי אליה הוגלה מייסד הדת?.
ביקרנו גם בבית הכנסת של הרמח"ל וספגנו קצת יהדות ומופע סטנדאפ קטן מפי שמאי בית הכנסת
וכמובן, ביקרנו בשוק הססגוני, האותנטי והטעים שכולל המון דוכני ממתקים ערביים משובחים, נרגילות, פיצ'פקייס, בגדים, תבלינים
דגים מהים (שלי היו קצת קשים, אבל הקטן שלי בהה בהם בהשתאות), דוכן גבינות משובחות ואפילו "בית קפה" שמגיש עוגת קצח. כן… טוחנים את הקצח לקמח ועושים ממנה עוגה שנחשבת מעדן מקומי שאסור לפספס, שם אירחו אותנו באדר ובנו בשמחה גדולה, הגישו תה וקפה וכמובן – את העוגה המסורתית (למרות שלי זה היה מאוד מאוד לא טעים).
חזרנו הביתה, מלאים שקיות כל טוב, אבל בעיקר עם המון חוויות, סיפורים, ידע ותרבות שנספגים בדם. פשוט תענוג!
אני באמת ממליצה לכם, דקה לפני שאתם סוגרים חופשה משפחתית, לבחור במקומות שיש בהם ערך מוסף. תרבות, אמנות, אווירה, יחס טוב, אוכל טוב וכל מה שהופך את החיים לדולצ'ה ויטה – גם מבפנים וגם מבחוץ!!
